משמורת המונח משמורת או חזקה מתייחס לאחריות יומיומית לגידולו ולהתפתחותו הנפשית והגופנית של ילד, להתוויית דרך חינוכו, ולדאגה לעתידו. משמורת משותפת הסדר לפיו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על גידול ילדיהם חזקת הגיל הרך: סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962 , יצא במשך שנים רבות בהנחה לפיה ייטב לקטין להיות במשמורת אמו לפחות עד הגיעו לגיל שש שנים. שכן עד גיל זה זקוק הקטין לטיפול ולהשגחה צמודים ועל כן מקומו הטבעי הוא אצל האם, אשר בדרך כלל, עובדת שעות מועטות יותר מאשר האב ויש לה יותר פנאי להקדיש לקטין. גישה זו הולכת ומשתנה, שכן, יותר מאשר בעבר, אנו נתקלים באבות אשר מגדלים את ילדיהם למופת, בעוד האם ויתרה עליהם כדי לפתוח בחיים חדשים, או שניתן פסק דין המעדיף את משמורתם אצל האב בשל הימצאותו ראוי יותר לכך, אולם עדיין מקרים אלו אינם רבים. ביום 2.3.05 הוקמה וועדה ציבורית, בראשותו של פרופ' דן שניט, אשר נתבקשה לבחון את הכללים הקבועים בחוק הנ"ל ביחס לשיתוף ולחלוקה של האחריות ההורית בתקופת הגירושין ואחריה, ואת ישומם בפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים השונים. בפרט נתבקשה הוועדה ליתן המלצותיה לעניין הצידוק להמשך תחולתה של חזקת הגיל הרך הקבוע בחוק. הוועדה קבעה כי יש לבטל את החזקה המקנה באופן אוטומטי משמורת לאם על ילדים מתחת לגיל שש שנים, וזאת מתוך הכרה בעקרון הבסיסי כי לילדים יש שני הורים במהלך הנישואין, ומן הראוי שהם יזכו לשני הורים גם לאחר שהנישואים מסתיימים ובמידה שווה. הוועדה התבססה במסקנותיה, בין היתר, על שלושה עקרונות מנחים: 1. עקרון השיוויון. 2. עקרון ההסכמה. 3. עקרון טובת הילד. עקרון טובת הילד: עקרון העל של טובת הילד, הינו עקרון שיש להעדיפו על פני כל שיקול אחר. האם משמורת משותפת הינה לטובתו של הילד? יש הסוברים כי המשמורת המשותפת מעניקה לקטינים תחושת ביטחון, בעוד אחרים משוכנעים כי המשמורת המשותפת מקשה עליהם, שכן הם צריכים לנוע ביומיום בין שני בתים שונים על כל המשתמע מכך. העובדה כי הקטינים שוהים עם כל אחד מההורים מספר ימים שווה במהלך השבוע, מחייבת את ההורים להתגורר בקרבת מקום זה מזה, ולדאוג שלכל אחד מהבתים יהיה את מלוא צרכיו של הקטין לרבות, חדר שינה, בגדים, ספרי לימוד ומשחקים. בית המשפט יקבע משמורת משותפת אם הוא מצא כי קיימת מידה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וכי המסוגלות ההורית של שני ההורים שווה. הכללים המנחים סוכמו בע"מ 384/06 ו. נ' ו. קבע כב' השופט י. עמית כדלקמן: "בבוא ביהמ"ש להידרש חסוגיית משמורת הילדים, עליו לשקול בכל מקרה ומקרה את טובתו הקונקרטית של הקטין שעניינו נדון בפנינו. ההכרעה בדבר טובתו של הקטין מבוססת, מטבע הדברים, על מכלול הראיות המונחות בפתחו של ביהמ"ש ובכלל זה חוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים המהותיים, המומחיות המקצועית והניסיון הדרוש". במקרה של משמורת משותפת, האם יפחית בהמ"ש את מזונות הקטינים, אותם משלם האב לידי האם עבור הקטינים? במקרה מסוימים התשובה לכך הינה חיובית. הדבר יעשה תוך איזון מכלול הנסיבות, לרבות גובה הכנסות ההורים, רמת החיים אליה הורגל הקטין, צורכיו של הקטין ועוד. בע"מ 318/05 פלוני נ' פלונית הפחית ביהמ"ש בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים במשמורתה הבלעדית של האם. |
